"... צריך לטפל בעור, בזהירות, בקפדנות.
ולהזין אותו באהבה ולא במשחות.
מגע, כן, הוא השורש.
עלינו להזין את התינוקות למלאם בחוץ למלאם בפנים.
עלינו לדבר אל העור לדבר אל הגב הצמאים והרעבים ובוכים כמו הבטן."
לבואייה, 1976: 24
חשיבות המגע
מכירים את הרגע בו אתם בסערת רגשות וכל שאתם כמהים לו, לאו דווקא באופן מודע, הוא שאדם קרוב ייגע בכם? רובנו חווינו חוויה של קושי רגשי ו/או גופני, אשר מגע, במקום או בלווית שיח מילולי, הביא להקלה ולתחושה נעימה של שותפות או לבכי משחרר. בני אדם זקוקים למגע משחר ילדותם ועוד קודם לכן, משעת חייהם הראשונה. ברחם, העובר עטוף ועתיר מגע. תהליך הלידה חושף את התינוק למגע מתעצם ונחלש של הרחם המתכווץ (צירי הלידה), והמעבר של הילוד דרך תעלת הלידה גם הוא מעניק מגע חזק ומלא. עם סיום הלידה, הילוד נחשף לעולם החיצוני, בו המגע כאילו איננו מובן מאילו.
חוש המגע הוא הראשון להתפתח, מבין כל החושים, בעובר האנושי, והמערכת הראשונה לתפקד בכל היצורים שנחקרו עד כה (בני אדם וחיות). חוש המגע מקושר מיידית עם העור שהינו האיבר הגדול והרגיש ביותר בגופנו ואמצעי התקשורת דרכו אנו מעבדים את העולם.
כהורים, יש לנו את הידע כיצד לגעת ולטפל בתינוקנו באופן אינטואיטיבי, בלי צורך בהסבר. התינוק שלי בוכה, אני מרימה אותו ונושאת אותו בזרועותיי, למה? כי אני נדחפת לעשות כך. היום אנו יודעים גם באופן רציונלי, את מה שידענו קודם בנשמותינו, שילדים צריכים מגע כדי לשרוד. הרך הנולד זקוק למגע האנושי שיזין את גופו לשם המשך חייו בדיוק כפי שהוא זקוק לחלב על מנת שלא יגווע ברעב.
המגע חיוני להתפתחות תקינה של הרך הנולד מכל הבחינות. מעבר לכך שהוא מנחם, מעניק ביטחון, מחמם, מרגיע, או להיפך, מעורר את החושים, נמצא כי מגע מקדם את ההתפתחות השכלית, המוטורית, החברתית ואת החוסן הנפשי. מגע נעים שמקבל הגוף מחזק את המערכת החיסון, על מנת שתפעל טוב יותר במניעת מחלות. יש כמובן מחקרים שתומכים בכך, אבל גם בלעדיהם, מיד עולה בראשי המושג "מגע מרפא"...
תצפיות אנתרופולוגיות בתוך חברות מגוונות ברחבי העולם, מציגות תמונה עקבית של חשיבות המגע בין תינוק לאמו בחודשי חייו הראשונים. בחלק מחברות אלה נהוג המגע הרצוף בין התינוק לאם כמו גם ההיענות המיידית לכל צרכיו והן נהנות מאנשים בוגרים עדינים יותר, רגועים יותר, תקשורתיים וחברותיים יותר ופחות אלימים ולוחמניים. מרגרט מיד בעבודתה עמדה על השוני בין האראפש למונדוגמור, שתי חברות שונות מגינאה החדשה. החברה הראשונה עונה על התיאור שלעיל, ואילו החברה השנייה ידועה כאלימה יותר, ובה האם נוהגת לשאת את תינוקה בתוך סל שתלוי ממצחה ללא כל מגע ישיר בינם וכללית הוא זוכה למגע מועט במשך היום.
תרבות המערב מתעוררת לאיטה לתוך הצורך הכה בסיסי, של תינוקות בפרט ובוגרים בכלל, במגע ישיר ומתמשך. כיום אמהות צעירות מחפשות אחר המרכיב החשוב הזה ביחסיהן עם תינוקן ומגלות שהידע לגעת טמון בתוכן מעצם היותן בנות אנוש. קשה לפעמים לזכך את הידע האינסטינקטיבי שאגור בתוך כל אחד מאיתנו מהסביבה המבלבלת אשר מושכת הורים צעירים לכל מיני כיוונים. טכניקת עיסוי התינוק יכולה לעזור, בין היתר, לחזור לדפוסים הברורים של מגע מזין בין התינוק להוריו.
"אם צעירה מערסלת בעדינות את תינוקה בחיקה, בעוד שמש אחר הצהריים חודרת מבעד לסדקים שבדלת העץ. בפעם השנייה באותו היום, היא מסירה את הכובע הזעיר מעל ראשו ומתחילה להתיר את חיתולי הבד והצמר הרכים והלבנים. משוחרר מעטיפתו החמימה, בועט התינוק באוויר ומנפנף בידיו הזעירות, מקשיב לקול המוכר של שפשוף השמן בידי אימו ולצליל שיר הערש המרגיע. כך מתחיל פעמיים ביום, עיסויו."
שניידר, 2003: 12
עיסוי תינוקות – קצת היסטוריה
תינוקות זוכים לקבל עיסוי במקומות רבים בעולם. ניגריה, אוגנדה, ניו זילנד, ונזואלה, רוסיה, הודו, באלי, פיג'י וגינאה החדשה הם חלק מאותם מקומות. זאת אומנות הורית שמהווה חלק מטיפול בפעוט ואשר עוברת מדור לדור לאורך ההיסטוריה. הורים היו פשוט מעסים את תינוקם בלי לדעת את כל מה שמראים לנו מחקרים כיום על ההשלכות של העיסוי, אלא פשוט התמסרו לאהבת תינוקם ונתנו לידע הקדום ולקשר הנרקם בין הורה לתינוק להוביל אותם. בהודו, עיסוי התינוק הוא רוטינה יומית שמתחילה בימים הראשונים להולדתו ואשר נערכת כך: התינוק מונח על בטנו על רגליה המתוחות קדימה של האם הישובה וכל איבר נמתח בנפרד. עם מים חמים וסבון מעסים את הרגליים, זרועות, גב, בטן, צוואר ופנים, באופן שמזכיר שפשוף בגדים על לוח כביסה ישן, מה שנראה כפעילות גסה למדי, אך עם עדויות לתוצאות מועילות.
עיסוי התינוק הוא בראש ובראשונה הנאה חושית ורגשית מענגת לצד המקבל ולצד הנותן. אך אם אנו מחפשים מעבר לכך, נגלה רשימה ארוכה של תועלות והשלכות שעולות מפעולות העיסוי. זהו כלי לשמירת בריאותו הגופנית והנפשית של התינוק. אם שהשתתפה בסדנת עיסוי תינוקות כתבה : "דרך העיסוי יכולתי לעצור לרגע בעולם הזה ולגעת במתנה שלי ובעצמי..."
עיסוי בקרב בעלי חיים
גם אצל החיות ניתן לראות פעולות של עיסוי, בנוסף למגע, עם ההבדל שהחיות מעסות בעזרת הלשון. חתולה מלקקת את גוריה 50% מהזמן וכך מגרה את מערכת העיכול שלהם לפעול. ללא פעולה זו החתלתולים ימותו. אזור כלי השתן והמין אצל החיות לא יתפקד ללא הגירוי של ליקוק תכוף. אשלי מונטגיו מתאר ניסוי שנערך בעכברושים: קבוצת העכברושים אשר בינקותם לוטפו יותר, שמעו קולות נעימים ושהו בסביבה רוגעת, היו בעלי מערכת חיסונית עמידה יותר למחלות, שלווים יותר ומפוחדים פחות. לעומתם, העכברושים שלא זכו לתנאים כאלה, היו מפוחדים, מתוחים וחרדים. עז, אשר הגדי שלה הורחק ממנה לאחר ההמלטה למספר שעות בלי שהספיקה ללקק אותו, ואז הוחזר אליה, כאילו איבדה כל יכולת אימהית שלה ואיננה מסוגלת לטפל בו. התנהגות זו נחקרה רבות ונמצאה נכונה לא רק אצל יונקים אלא גם בציפורים ותרנגולות שלא זכו לגעת בגוזלים ובאפרוחים שלהן.
יתרונות העיסוי
למרות שיתרונות העיסוי שלובים זה בזה, פועלים האחד כהמשכו של השני וממריצים זה את זה, אפשר לחלקם לארבע קטגוריות (כפי שחילקה וימלה שניידר בחוברת שלה להדרכת מדריכים של העמותה הבינלאומית לעיסוי תינוקות IAIM) לשם הבנה בהירה יותר:
1. אינטראקציה/ התקשרות*
*התקשרות BONDING / ATTACHMENT (לפי קנל וקלאוס) – קשר יוצא דופן, ייחודי וממושך בין שני אנשים
ניתן להסביר את המונח התקשרות, כיחסי האהבה היציבים הראשונים שמפתח התינוק כלפי הוריו (או דמות משמעותית אחרת המטפלת בו), ובעצם העדפתם על פני קרבת זרים. הקשר שנוצר בין האם לרך הנולד הוא יותר מרגש מתוק – הוא צורך ביולוגי מוצהר. זאת גם ניתן לראות דרך עובדות שמלמדים אותנו נתונים רפואיים, שהתפתחותו של התינוק מושפעת באופן ממשי מהאהבה, המגע והקשר ההדוק בין אם לתינוקה.
ישנם כמה דברים שהתרחשותם היא חלק מתהליך ההתקשרות ואשר מקלים עליו, להלן חלק קטן מהם:
1. קשר עין בין התינוק להורה, עד כדי בהייה (gazing) זו בעיני זה.
2. בכיו של התינוק אשר מחיש הורה לטפל בצרכיו ואף גורם לשחרור חלב אצל אמהות מניקות.
3. ריח- 80% מהאמהות מסוגלות לזהות את בגדי תינוקן בן השעתיים (!) מבין בגדים של תינוקות אחרים, ותינוק בן חמישה ימים בלבד יכול לזהות את ריח אימו.
.4 תינוקות נמשכים לקולות אדם גבוהים, שהם לרוב קולות נשיים, ובעצם הדיבור האימהי "התינוקי" מתאים בדיוק למבנה האוזן שלו.
השעות, הימים והחודשים הראשונים הם השלב הקריטי בו מתבססת ההתקשרות, ולטיבו של התהליך השלכות לעתיד. אופי ההתקשרות מגדיר את היכולת לאהוב, את ההתפתחות החברתית והרגשית, את מידת ההערכה העצמית ואת תפיסת החיים (האם הם מאיימים או מדהימים).
עיסוי עוזר בהעמקת ההתקשרות. תינוק לומד ליהנות מהנוחות והבטיחות של "לאהוב ולהיות נאהב". הוא לומד להכיר את גופו, שהרי אימו מראה לו איך להרפות זרוע או גב מתוחים, או איך לשחרר גזים ממערכת העיכול. האם מביטה לתוך עיניו, שרה לו ומדברת אליו תוך כדי עיסוי עדין של עורו. בהקצבת משך זמן מיוחד לליטוף ומגע, שולח ההורה לילדו תקשורת מיוחדת במינה האומרת, "אני אוהב/ת אותך ורוצה ליצור קשר איתך, רק איתך". (שניידר)
חוויה של אם:
2. גרייה ( STIMULATION)
פגים, כידוע, נולדים עם מערכות גופניות רבות לא מפותחות דיין, מה שמקשה על ההתאקלמות שלהם לסביבה שמחוץ לרחם. מחקרים רבים בנושא עיסוי תינוקות נערכו בקרב פגים והתוצאות היו מרשימות: עיסוי הפג גירה מערכות שונות בגוף התינוק (מערכת הנשימה, העיכול וזרימת הדם) להאיץ את קצב התפתחותן, כמו גם את ההתפתחות העצבית, מה שהעלה את סיכויי הישרדותו. גם תינוק שנולד בתום תקופת הריון מלאה, לא השלים עדיין את ציפוי מערכת העצבים שלו במיאלין (חומר מבודד שעוטף כל עצב בגוף, ובעצם מגן על מערכת העצבים ומאיץ מעבר של שדרים חשמליים מהמוח לשאר הגוף), ונמצא כי גירוי עורי מאיץ את תהליך הציפוי. הטבע צייד את התינוק וההורה בעזרים שיפעילו גרייה חושית, למשל: תינוק נמשך לצורות עגולות בעלות ניגודי צבעים, דוגמת עין ופטמה, ומשיכה זו מאיצה, בין היתר את ציפוי המיאלין ובכך מקדמת את התפתחותו הפיזיולוגית.
עיסוי תומך במה שצייד אותנו הטבע מלכתחילה והוא מספק את הגרייה המתאימה לכל חושיו המתפתחים של התינוק שבסופו של דבר מקדמת התפתחות מערכות פיזיולוגית פנימיות. אין ספק שעיסוי, שמעניק הורה לתינוקו, טוב יותר מכל משחק התפתחותי חדיש ויקר.
3. רגיעה (RELAXATION)
מתח הוא גורם מרכזי בחיינו וגם בחיי התינוקות. הוא יכול להזיק בדרכים שונות, אך אין אנו יכולים להפטר ממנו לגמרי וגם אין אנו רוצים בכך, כיוון שמתח בכמויות נכונות מהווה מרכיב חיוני בהתפתחות האינטליגנציה. איך? בזמן מתח משתחרר אדרנלין, הגוף והמוח נכנסים לדריכות ואז נוצרות כמויות עצומות של קשרים חדשים בין תאי החשיבה. קשרים אלו מאפשרים למוח לעכל מידע, ללמוד ולזכור. אך המתח הוא רק חלק ממעגל עידוד הלמידה, וללא עזר כנגדו – המנוחה (רגיעה), יכול המתח לגרום לגירוי יתר ולתשישות, ואז הגוף מתחיל להתעלם מכל הגירויים ותהליך הלמידה נחסם.
עיסוי יכול להוות גם מקור למתח- התינוק נרגש כשהוא חווה את חושיו מעוררים; וגם מקור לרגיעה- כאשר מבטו הנינוח של ההורה ומגעו הבטוח מלמדים אותו כיצד להרפות זרוע מתוחה. בעזרת טכניקת העיסוי אנו יכולים להרגיע את ילדנו וללמדם להרפות את גופם במפגש עם מתח. אם פעולות אלה ייעשו בעקביות לתינוק, הוא עשוי להביע תחושות חיוביות יותר ביחס לגופו וליכולתו לריפוי עצמי. תינוקת מתוקה בת חודשיים ואמה השתתפו בסדנא ובאחד המפגשים התינוקת נראתה בעוררות חושית גבוהה והתקשתה להרפות את גופה. האם החלה לעסות את זרועה תוך כדי מבט ישיר ודיבור רך ("אנחנו נהנות מהעיסוי...") וכמו פלא התינוקת נרגעה במהרה. הזרוע נשארה רפויה בתוך ידי האם המעסה והגוף הקטן נכנס כולו למצב רפוי ומתמסר לרגעים הנעימים.
4. הקלה (RELIEF)
פעמים רבות מוצאים עצמם הורים חסרי אונים נוכח כאביו של תינוקם המתפתח. כאבי בטן כתוצאה מגזים שהצטברו בתוך מערכת עיכול שעוד לא בשלה דייה, הם הנפוצים ביותר בקרב תינוקות קטנים ובוודאי הריצו הורה או שניים לבית המרקחת באמצע הלילה. התנועות של עיסוי הבטן עשויות לעזור לתינוק לשחרר גזים מציקים ופסולת. גם לכאבי צמיחת השיניים יכולות לעזור תנועות העיסוי שמעסות את החניכיים. ובכלל, מתח רב מצטבר בשריריו של התינוק בעת הפעלתם לשם יצירת אינטראקציה עם הסביבה והתפתחות מוטורית וגופנית - גם כאן עיסוי הגוף כולו תורם להקלה, כפי שרבים מאיתנו חווים בזמן קבלת עיסוי.
יתרונות העיסוי מצד ההורה, בתוספת הקדשה מיוחדת לאבות
ומה התועלת להורה מכל זה? אני מנחשת שכל הורה ואף מי שאינו הורה, יכול למנות מתוך תחושותיו האישיות יתרונות רבים שיש לעיסוי תינוקות ובכלל למגע. אם להתחיל בהכרות שלי כהורה עם תינוק חדש ולא פעם מאיים שנכנס לחיים. אני לוקחת את הזמן ללמוד להכיר את הגוף שלה את התגובות שלה והאיתותים שהיא מאותתת לי. אני הופכת למומחית של התינוקת שלי, לזו ש"קוראת" אותה. והנה, אני מרגישה קצת יותר בטוחה באמהות שלי, אני עושה משהו שתורם לבריאותה ולחוסנה. אני מסוגלת להרגיע אותה, אולי אפילו להכיל אותה ברגעי מתח ובכי.
כיום רואים יותר ויותר אבות שותפים לגידול ילדיהם, ולפיכך גם יותר אבות שמעסים את תינוקם. כיום גם נשמעים קולות רמים יותר מצד מדענים וחוקרים, על החשיבות שיש לאב בתהליך ההתקשרות עם התינוק ולא רק לאם (שהיא לרוב הדמות המטפלת העיקרית). אני מתרגשת עם כל גבר שמגיע כדי ללמוד לעסות את תינוקו, בין אם הוא עושה זאת באופן טבעי או מאולץ בהתחלה. היו אבות שאמרו "הוא כל כך שביר, אני מפחד לשבור אותו..." או "אני לא מזיק לו?" ובכל זאת התאמצו והצליחו וזכו בקשר מיוחד עם תינוקם שהינו בעל פוטנציאל אדיר להתפתחות.
עבור הורים עובדים, לקיחת פסק הזמן בערב כשחוזרים הביתה לשם מתן עיסוי לתינוק או לילד, הוא זמן איכותי לאינטימיות בין השניים.
קשיים במתן עיסוי
לא תמיד חווית העיסוי כה מושלמת ולפי הספר. לכל תינוק האופי שלו וההעדפות שלו ביחס לעיסוי. כל שאנו נדרשים כהורים הוא להתאים את העיסוי לתינוק הספציפי שלי. פעמים רבות זה לא קל, יכול אף להיות מייאש, אבל כדאי לזכור שהרבה התחלות קשות.
סיום
העיסוי נמשך לתוך החיים ובעצם אין לו גבול מבחינת גיל ווריאציות. הוא מתאים עצמו לכל שלב בחיים וסיטואציה ועד מהרה ההורה הופך גם לצד המקבל. זוהי שפת מגע שיכולה לעזור לגדל ילדים אוהבים יותר, שיבינו מגע בריא מהו ואולי אף אפשר לחלום שככל שירבו אנשים שחוו מגע מספק, יחלחל הדבר גם לסביבתם הקרובה ולחברה בכלל.
ביבליוגרפיה
- רצון, מירי. התפתחות הילד בגיל הרך. ת"א: ברקאי ספרים, 2004: עמ' 79-80
- שניידר, וימלה. עיסוי תינוקות. מודן, 2003
- Montagu, Ashley. Touching. Harper and Row, NY, 1971
- Field Tiffany. Touch. MIT Press, 2003
- Schneider, Vimala. Teaching Infant Massage: A Handbook for Instructors. 1998
